ההרצאה על סוגי כתב על מטבעות עתיקות בארץ ישראל כללה את סוגי הכתב מהתקופה הפרסית עד תום מרד בר כוכבא. ההרצאה התייחסה למטבעות שהוטבעו בארץ ישראל וגם לסוגי כתב על מטבעות זרים ששימשו את הפעילות הכלכלית בארץ ישראל בהן מטבעות: אלכסנדר מוקדון, התלמיים , הסלבקים ודינרים רומיים.

 למרות שבתקופה הנסקרת, הכתב הארמי היה נפוץ בכל האזור וביטל את הכתבים המקומיים האחרים ומתקופת בית שני אין כמעט שימוש בכתב העברי העתיק , שימש הכתב העברי העתיק, באותה עת, בעיקר על מטבעות בהם "יהד", בהמשך, מטבעות מתקופת החשמונאים , המרד הגדול נגד הרומאים ומטבעות בר כוכבא.

בהרצאה הוצגו דוגמאות של סוגי כתב על מטבעת, מהן הנושאות כתובות בעברית עתיקה בלבד ואחרות  הנושאות כתובות דו לשוניות בעיקר עברית עתיקה ויוונית או יוונית וארמית. כמו כן נסקרו מטבעות "יהד", שומרון ופחוות אחרות בתקופה הפרסית וכן טביעות מטבעות של המלכים  ההלניסטים בערי החוף: עכו, יפו אשדוד אשקלון ועזה.

 בהמשך, נסקרו  סוגי הכתב על מטבעות החשמונאים והובעה דעה המתייחסת לתהליך שדרוג סמכויות טביעת מטבעות מלכי שושלת החשמונאים, אשר בתחילת התקופה הוטבעו מטבעותיהם, על פי המעמד שהיה  להם  באזור, כאשר החשמונאים עדיין היו נתונים להשפעה בתחום הטביעה, למלכים הסלבקים ובהמשך התקופה, פסקה תלות זו.

 כמו כן נסקרו סוגי כתב ביוונית על מטבעות השושלת ההרודיאנית, וכן השימוש בעברית עתיקה, לטביעות מטבעות על ידי הממשל היהודי בירושלים בתקופות המרד הגדול נגד הרומאים  ובתקופת מרד בר כוכבא  . עם תבוסתו של בר כוכבא בשנת 135, הסתיימה טביעת מטבעות בעברית עתיקה ונמשך השימוש בכתב יווני, בכלכלה בארץ ישראל, בעיקר על מטבעות ערים וכן בשימוש הכתב הלטיני על הדינרים הרומיים.